טל דודאי קיבוץ ניר עוז

טל העבירה את היום שלפני ה-7.10 במועדון "מכבי קשתי העמק וההר" שבבית לחם הגלילית, שם התקיים אירוע פתיחת עונת הקשתות 2024.

אותן הקשתות שטל בחרה לחדש כחלק מפרויקט "חפץ מעבר", הן שבדיעבד הוציאו אותה מניר עוז לילה לפני ה-7.10 ובעצם, הן אלו שהצילו את חייה.

אל עולם הקשתות הגיעה ממש במקרה (או שלא במקרה...) בשנת 2018 בעקבות ביקור בבית לחם הגלילית, שם  התנסתה בירי בחץ וקשת ונשבתה מיד, בקסמם של הקשתות והחצים. טל מתארת את הירי בקשת כמו חוויה, כמעט חוץ גופית. מבט למטרה, מיקוד, תשומת לב, ניתוק, Flow ומדיטציה הם רק חלק מהמילים בהן היא משתמשת, כשהיא מתארת את הירי למטרה. טל התחרתה בתחרויות בארץ ובעולם, עברה קורס מדריכים במכון וינגייט והקימה במאי 2023 את "כאן ועכשיו",  עסק לירי חוויתי בחץ וקשת כאשר לפניה שתי מטרות עיקריות : להעביר הלאה את ההנאה והריגוש לקבוצות וארגונים ומטרה עליונה, לסייע להלומי קרב וגיל שלישי - אוכלוסיות שטל מזהה כשקופות, שלא מקבלות התייחסות ראויה ומכילה מהחברה.

בשביעי באוקטובר בבוקר, כשהיא שוהה בתל אביב, הבינה שמשהו בסדר גודל יוצא דופן מתרחש. מתוקף תפקידה בניר עוז, כאחראית צח"י שכונתי, יחד עם ביתה הצעירה וחברה נוספת ששהתה מחוץ לקיבוץ , החלה לתפעל מערך של הודעות וטלפונים לתושבים בשכונה, כנוהל סטנדרטי ואח"כ לשכונות נוספות. טל לא תיארה לעצמה לאן האירוע יתגלגל ואיזה אסון וגיהנום יעבור הקיבוץ. היא מתארת את התחושה כחוויה של נטישה והפקרה מוחלטת, כאילו שכחו את ניר עוז, לחלוטין.

הקשתות של טל, נשרפו ביחד עם הבית.

חמש מהקשתות היו בממ"ד, אליו האש לא הגיעה אך החום המטורף כן, הכנפיים התעוותו ונשברו וידיות העץ ניזוקו. הן הובאו לסטודיו של מאיה ובשיתוף עם טל וצוות המיזם, קיבלו חיים חדשים. הפעם בתור מעמד לקשתות ומראה, מאחר ולא ניתן להחזירן ליעודן.  בחרנו לעשות שימוש במה שנשאר מהן, על מנת לייצר חפץ חדש עם ייעוד שונה, מתוך בחירה בחיובי והמשכיות החיים, למרות הכל.