שרון היא המשתתפת הראשונה שפגשנו לצורך המיזם. אנחנו פוגשים אותה בפתח ביתה השרוף בבארי. היא פותחת בפנינו את דלת הבית כמו גם את ליבה. שרון נולדה וגדלה בקיבוץ חצרים, שנים רבות עסקה בהוראה. דורון הוא בן בארי, מטפל בהידרותרפיה ומעביר סדנאות נשימה.
שרון חובבת ספסלים ובביתה היו כמה מהם. הספסל המרכזי בבית מוקם במטבח בפינת האוכל היווה את מרכז הבית, עליו ישבו, שוחחו ושיתפו על מאורעות היום. את ההשראה למקם את הספסל במטבח קיבלה שרון משכנתה, יונת, שנרצחה באותה שבת ארורה.
בבוקר של ה 7.10 שהו בני הזוג ושלושת ילדיהם בממ"ד בביתם שנמצא בשכונת הכרם, שכונה שנפגעה קשות באותו הבוקר. המחבלים חדרו לביתם, בזזו אותו, ריסקו חפצים וכליי נוי ולבסוף הציתו את הבית.
המשפחה שהתה בממ"ד שעות ארוכות כולל רגעים בהם החלו להיפרד זה מזו. בשעות הצהריים לאחר שהממ"ד התמלא עשן והיה קשה לנשום החליט בנם הבכור, מעיין, לקפוץ מחלון הממ"ד ולהסתתר בשיח קרוב. החלון שנשאר פתוח מעט השאיר מעט אוויר לשאר בני המשפחה שניצלו בזכותו.
שעות שהו בנפרד מבנם ללא ידיעה מה עלה בגורלו.
כשהגיעו חיילי צהל, יצא מעיין מבין השיחים וביקש להציל את משפחתו למרות שלא ידע אם הצליחו לשרוד.
לשמחת כולם המשפחה התאחדה ופונתה מהקיבוץ ללא פגיעות בגוף.
שרון ודורון לא תכננו לחדש אף לא אחד מהחפצים שנותרו, הם ביקשו לפתוח דף חדש. בעקבות המיזם חזרו לביתם ההרוס והחליטו להפיח חיים חדשים בספסל בעזרתה של מאיה האמנית. על אף הקושי הגדול דורון חזר בשנית לבית והחליט לחדש חפצים נוספים בעקבות המיזם, בחידוש אחד החפצים אף החליט לקחת חלק פעיל בחידוש יחד עם מאיה בסטודיו שלה בבית ברל.
Comentarios