ניר ורות אלימלך, מכפר עזה, פנו אלינו למיזם בעקבות הפרסום שלנו על כך שאנחנו מחפשות משפחות המעוניינות לחדש חפצים. רות היא אשת חינוך, וניר כיהן בתפקידים בכירים בתעשייה הקיבוצית, והם מתגוררים בכפר עזה כבר יותר מעשרים שנה. כשנפגשנו, ניר אמר שמיזם שמובילות בו שש נשים, חייב להיות משהו שתורם לעולם קצת יותר טוב, וזה רק הוסיף לנו עוד כוחות להירתם מיד למשימה.
בשיחה הראשונה ניר ורות סיפרו לנו שבבוקר ה 7.10 ילדיהם הבוגרים וכל נכדיהם לא היו באזור הדרום. ניר יצא כמדי שבת לריצה עם שותפו הקבוע באזור אשקלון. כשהחלו האזעקות בעקבות מטח צפוף של רקטות, הוא הבין שמתרחש אירוע בסדר גודל יוצא דופן…בשיחת טלפון עם רות הוא הבין שהיא נמצאת בממ"ד ללא חשמל כשעשן אופף את הבית. הוא ביקש מאחיה, חגי, שגר בצמוד, להיכנס אליה ולאסוף אותה לביתם. במשך 22 שעות שהו רות, אחיה, גיסתה והכלב בממ"ד בכפר עזה, כאשר בכל הזמן הזה, ניר מנסה לחזור לאזור הבית כשהוא נוהג ברכבו אך נתקל במארב מחבלים, בצומת "הקשתות". הוא המשיך לנהוג דרך מטח יריות ושותפו נפצע. ליד הפרדסים של קיבוץ מפלסים ירדו ניר ושותפו לואדי סמוך ונשכבו שם למספר שעות. במשך כל הזמן הזה שמר ניר על קשר טלפוני עם רות והילדים. בשעות הצהריים הגיע רכב ממפלסים ואסף אותם לקיבוץ. בזירה שלישית, הבית של ניר ורות, התחולל במהלך היום קרב יריות בין מחבלי חמאס לחיילי צה"ל, קרב שבסיומו, ביום ב, נהרג אחד החיילים וטנק של צה"ל הפציץ את הבית שנהרס ונשרף.
במהלך הקרב שהתחולל בבית של ניר ורות, נפגע מהיריות גם ציור, שהיה חשוב לרות וניר במיוחד. זהו ציור שצוייר עבור קיבוץ מפלסים לפני שנים רבות על ידי ציפורה זוהרי ובו דמויות של חקלאים, ציור שנתלה על הקיר בחדר האוכל הישן של הקיבוץ. עם השנים נשחק הציור וניר קיבל אז אישור מהקיבוץ לקחת את החלק שנשמר מהציור ומאז היה תלוי בביתם.
במהלך תהליך החידוש החליטו ניר ורות בהתייעצות עם מאיה, שמחדשת את החפצים, לחדש את הצבעים ואת המסגרת של הציור, אבל להשאיר את היריות. כלומר, לחזור לציור הישן, לתת לו נופך חדש, אבל גם להזכיר את השבעה באוקטובר, דרך השארת היריות בציור.
בשלב מאוחר יותר, בשיחה משותפת עם ניר, הוחלט לחדש גם סוס ועגלה מעץ, שהיו בחצר וצפו בדממה בקרב שהתחולל בבית.
コメント